על מונולוגים ודיאלוגים

A monologue - one person talking to himself A dialogue - two persons talking to themselves [שייקה אופיר, ב'המורה לאנגלית', מערכון מבטאים שעבר זמנו ושהוצג גם בעצרת האו"ם ]

אנחנו חיים בבועות, כך מקובל לטעון - בועות בהן אנחנו נחשפים רק לדעות דומות לשלנו. בפרוייקט הפרלמנט אנחנו מציגים את השיח הפוליטי המקוטב - בועה לצד בועה. עם זאת, חדי העין יבחינו בשיח, דיאלוג, שלכאורה מתקיים בין האגפים הפוליטיים (ראו כמה דוגמאות למטה, צילומי מסך מפיד ימין ופיד שמאל בנושא 'הסכם שלום'). לעיתים קשה להתפעל מרמת השיח, אבל אולי אפשר להתעודד מעצם קיומו. בפוסט זה נבחן את הדיאלוג בין המחנות. המסקנות מעט עגומות.

ראשית נגדיר שיחה. לודה ובלעם מנהלים שיחה אם אחד מצייץ והשניה עונה לו (reply). נתמקד בשני פרמטרים עיקריים: אורך השיחה והזיהוי הפוליטי של המתדיינים - האם מדובר בשיח בתוך המחנה או בשיח חוצה מחנות. אורך השיחה מוגדר על פי מספר המענים של לודה ובלעם בשרשור, כאשר תגובות עצמיות לא נספרות. כלומר אורך השיחה: לודה->בלעם->לודה->בלעם הוא 3 (לודה ובלעם עונים האחד לשניה שלוש פעמים), בדיוק כמו גם השיחה בלעם->לודה->בלעם->בלעם->בלעם->בלעם->לודה.

מטבע הדברים אנחנו מתעניינים בשיחות ארוכות שיכולות להעיד על דיאלוג משמעותי יותר מהקנטה הדדית. האם קיימות שיחות חוצות מחנות שכאלו? אכן. אך מעטות.

הגרף שלעיל מראה את מספר השיחות באורכים חמש, שבע ועשר בתוך ובין הגושים כפי שנאספו במשך חודש (28.7.2019-28.8.2019). ניתן לראות שקיימות מספר שיחות ארוכות וחוצות גושים - אך זהו מספר זעום ביחס למספר הציוצים של הפרלמנטרים (עשרות אלפי ציוצים ליום, בממוצע) וביחס למספר השיחות הקצרות (לא בגרף לעיל אך יש 11708 שיחות ימין-ימין, 2258 שיחות שמאל-שמאל ו-3072 שיחות ימין-שמאל באורך 2). הדומיננטיות הימנית בשיחות בתוך הגוש (ימין-ימין) ובשיחות בין גושיות (ימין-שמאל, ימין-מרכז) נובעת מחוסר האיזון בין מספר הפרלמנטרים הימנים (4133) לאלו מהמרכז (496) ומהשמאל (1230). הסבר על זיהוי הפרלמנטרים ניתן למצוא כאן. (הערה סטטיסטית - אפשר לנרמל את המספרים האלו בכמה דרכים - לפי מספר הצייצנים בגוש, לפי מספר הציוצים בגוש וכו'. לשם הפשטות הצגנו כאן את הנתונים בצורתם הגולמית).

לא דומה בלעם לבלק ולא הנכונות של בלעם לשוחח עם יריביו הפוליטיים לנכונות של בלק לצאת מאיזור הנוחות ולשוחח עם אנשי המחנה השני. פרספקטיבה נוספת על השיח חוצה המחנות מתקבלת על ידי בחינת מספר הצייצנים מכל גוש המעורבים בשיחות באורך מסויים. אם בגרף לעיל נראה שבמשך חודש נוהלו כ-650 שיחות באורך חמש בין צייצני ימין לשמאל - בשיחות האלו היו מעורבים רק כ-260 צייצני ימין ו-190 צייצני שמאל. נשים לב שיחס הצייצנים הזה (190/260=0.7) שונה מהותית מהיחס בין גדלי הקבוצות (1230/4133=0.29). או בבחינה שטחית ניתן לטעון שלצייצנים מגוש השמאל יש נטייה חזקה יותר לשוחח עם צייצנים מהמחנה השני. (עוד הערה סטטיסטית - ההנחה המובלעת [והמוטעית?] היא שהמחנה הוא אחיד - כלומר שהתנהגות כל תת קבוצה גדולה מספיק של צייצנים מהמחנה זהה לכל תת קבוצה אחרת באותו מחנה).

לבסוף, אפשר לבחון מדגם אקראי אך לא מייצג של השיחות הארוכות וחוצות המחנה. גם כאן המצב לא מרנין. השיחות האלו אמנם חורגות מדקירה חד פעמית בהטחת עלבון (ע"ע צלומי מסך לעיל) אך אחרי מעט שקלא ותריא בעל תוכן (ננהג בסלחנות ובנדיבות במונח 'תוכן', מדובר הרי בטוויטר, בסופו של דבר) גם הן מתדרדרות לעיתים לחלופת העלבונות הנהוגה במקומותינו. הנה כמה דוגמאות לשיחות שכאלו.